מה למדתי מהבחירות האחרונות

מה למדתי בבחירות האחרונות?
העיתונים ורשימות הדיוור מלאים בלקחים חשובים מהבחירות האחרונות.
אני את אחד הדברים החשובים מהבחירות האלו למדתי בקלפי, בה ישבתי כחבר ועדה.
כמו בכל בחירות אני עושה משמרת אחת בועדת הקלפי, מטעם מפלגת העבודה. מעבר ליעד המוצהר של ניהול מהלך הבחירות בצורה מסודרת ובאוירה טובה, לעיתים זה מזמן גם מפגשים מענינים. הפעם זכיתי לשבת עם אברהם ארנפרוינד, ממודיעין עילית, נציג יהדות התורה.
אברהם הוא מנהל השיווק של 'הגמ'ח המרכזי'. ארגון זה שהוא בן חמש שנים כשלמעשה מדובר בקואופרטיב אשראי לדיור. בניגוד לשמו היצוק מתוך דפוסי העבודה והסמלים התרבותיים של העדה החרדית.
במהלך השעות הארוכות בקלפי, ובזכות אחוז ההצבעה שלא הרקיע שחקים, היה לי הרבה זמן לברר את אופן הפעולה של הקואופרטיב הזה. בקצרה ניתן לומר שהוא בנוי על תשלומים של כמה אלפי דולרים, [עד 5,000] במשך כמה שנים, המתנה של מספר שנים, ואז המשלם מקבל זכות לאשראי של 40,000 דולר לקניית דירה, בד'כ עם חתונת הילד. רוב הלווים, אם חיכו מספיק שנים בין הפקדת הסכום הראשוני לבין משיכת ההלוואה, מקבלים חזרה את הסכום שהפקידו כמענק.
ההלוואה ניתנת צמודה לדולר ובלי ריבית למאה תשלומים, ולמתקשים אין בעיה לפרוס את זה עוד יותר. הכספים אינם מושקעים בשום ערוץ השקעה, אלא בדירות החדשות ובהחזר ההלוואה שהרוכשים מחזירים. ההון לצורך הלוואות אלו מגיע ממצטרפים חדשים, ומהחזר הלוואות.
השיטה מחייבת שכל הזמן יכנסו משקיעים [תורמים] חדשים, [מכאן הביקורת המשווה אותו לפירמידה, אך זו מוצדקת באופן חלקי בלבד] או לילדים חדשים עניין שמובטח בתוך העדה. שולי הסיכון שהם לוקחים הם מזעריים, מכיוון שהערבויות ניתנות על בסיס, של הכרויות בתוך הקהילות. [כשאין מסתפקים גם בתלוש משכורת]. הם מפרישים רק כ 3% לשיווק פרסום וניהול של המערכת כך שהם יכולים לנצל חלק מירבי  של הכסף למתן אשראי.
פשטות הארגון מדהימה החיסכון שהוא יוצר עבור הלווים הוא אדיר, בעקיפה של מערכת הבנקאית עם הריביות והעמלות העולות לעיתים יותר מהדירה עצמה.
יש בעיות מהותיות [שאברהם הסכים איתי עליהן], כל המשווקים עובדים רק על אחוזים, מגיעים למשכורת יפה. יש עוד כל מיני בעיות אלא שמהות הרעיון שפשטותו החותכת בסכין את הקשר הגורדי של רכישת הדירה והסתבכות עם החזרי הלוואה המאפיינים את המשק המערבי, והישראלי בפרט.
הסתבכות ממנה מתפרנסים תעשיות פינאנסיות שלמות, שתועלתן המפוקפקת התבררה בסתיו האחרון.
על מה מתבסס על מהלך כזה?
קודם כל על ראיה צלולה של מרכיבי הבעיה העומדת בפני רוב הזוגות הצעירים, מחיר הדירה הוא חלק אחד של הבעיה, החלק השני מורכב ממחיר האשראי.
הפיתרון מבוסס על התארגנות קהילתית סולידארית הבנויה על חברה מלוכדת בעלת קודים תרבותיים משותפים ויכולת ליצור הבנות והסכמות בתוכה, שמונעות ניצול לרעה של מנגנון כזה.
יכול לטעון מישהו שדבר כזה יכול כיום לקום רק בקהילה דומה לקהילה החרדית עם הארגון הנוקשה והסגירות. טענה לא מבוטלת.

אלא שבביקורנו אצל חברים בקופנהגן בקיץ האחרון הכרנו דברים מאוד דומים. קואופרטיב דיור בו הדיירים מתארגנים כדי לשמור על מחירי דירות זולים יחסית כך שיהיו נגישים לזוגות צעירים כדי לשמור על אופיה של השכונה, שהתארגנה ביחד לשיפוץ של המבנים הישנים.
וגם על קואופרטיב להשכרת מכוניות, המאפשר לתושב קופנהגן שחלק גדול מתחבורה היומיומית שלו מבוסס על אופניים, להשכיר רכב בזול כשהוא צריך להגיע למקום בו התחבורה הציבורית הטובה, אינה נותנת מענה. [אז הוא גם מקבל זכויות חניה מופלגות במרכז העיר].
בשני המקרים מדובר כמו בגמ'ח המרכזי, על התארגנות משותפת המוציאה את פעילות השוק על כל נפלאותיה מהתווך שבין האנשים, המארגנים בעצמם את הפתרונות הכלכליים לבעיות שונות העולות בכל מקום. את זאת הם עושים בלי שמישהו גוזר קופון, על פיתרון הבעיה, ודרך קופון זה משתלט על כלל מערכות היחסים בינהם.
אז מה יש בקופנהגן שמחליף את המרכיבים של העדה החרדית? בירה טובה, תהיה בהחלט תשובה טובה, אם כי לא מספקת.
נראה שמה שמאפשר את התארגנויות אלו בקופנהגן או במודיעין עילית היא לכידות חברתית המבוססת בין השאר על קודים חברתיים ותרבותיים העומדים מול רטוריקת השוק, ואינם רואים בארגון החברתי של השוק את חזות הכל, החלופה תמיד עומדת ומשמישים אותה כשאפשר כשכדאי או כשמצליחים.
ולפני שמתחילים לקנא בתושבי מודיעין עילית או בדרי קופנהאגן, [זכרו 300 ימי גשם בשנה], כדאי לזכור שגם בארצנו הקדושה היו פעם ארגונים כלכליים ציבוריים בכלל וקואופרטיבים בפרט שנתנו אשראי, מזון ועוד, ומטרתם הייתה רווחת הציבור ולא מקסום רווחי הבעלים והמנהלים הבכירים. ארגונים אלו שפורקו ברעש גדול או בקול דממה דקה, לפי העת והסגנון, צריכים להוות מקור השראה, ובעיקר הוכחה שלא צריך פסיקה של רב, כדי לקיים ארגון חברתי החותר כנגד שליטת השוק.
והדוגמא שלמדתי מאברהם ארנפרוינד היא מוכיחה שניתן לעשות דברים כאלו גם היום, ואפילו די בקלות, צריך רק להאמין ולהעיז.

פורסם בקטגוריה כללי, פוליטיקה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות על מה למדתי מהבחירות האחרונות

  1. מאת אלעד‏:

    ברוך הבא :)

    שתי הערות של מישהו שלא מכיר כלל את התחום:
    1 – למה אתה טוען "את זאת הם עושים בלי שמישהו גוזר קופון" הרי כתבת שהעובדים מגיעים למשכורת יפה.
    2 – ארגון כזה בן 5 שנים הוא מאד צעיר. לדעתי בסוף הוא נופל כמו הפרמידה.

  2. מאת ranraviv‏:

    אלעד שלום
    תודה על התגובה.
    משכורת של אלפי שקלים בודדים בחודש, ממנה משפחה בישראל בקושי מתפרנסת אינה גזירת קופון. אני לא יודע בדיוק כמה מרוויח כל אחד, רובם עושים זאת כמשרה משלימה. ואברהם אמר שזה כדאי להם. לא נכנסתי איתו לחשבון על משכורתו וכו'
    בכל מקרה גזירת קופון, היא הריבית שגובים מאתנו בבנקים, למשל, הממנת משכורות עתק וכן הלאה. הדברים ידועים. על כך שעובד מקבל משכורת ראויה אני לא חושב שיש מי שילין.
    הנפילה בארגון כזה יכולה להיות אם מפסיקים להצטרף אליו כמו בפרמידה.
    אלא שכאן, המשמעות של זה תהיה החזרה של הכסף לאנשים, והסתלקות מהנכונות להלוואה.
    תעשה חשבון, תראה שכך זה עובד. הכסף שנתת, תוכל לקבל בחזרה. נפילה אומרת שלא תוכל לקבל את האשראי. כי אין מצטרפים חדשים הממנים זאת.
    להשתמע
    רן

  3. מאת אלעד‏:

    אתה כתבת "משכורת יפה", לא אני. הנחתי שמדובר במשכורת יפה ולא במשהו "ממנה משפחה בישראל בקושי מתפרנסת".

    נפילה אומרת שעשרות/מאות (אולי יותר) לא יוכלו לקבל את האשראי אחרי שהשקיעו כמה אלפי דולרים. לדוגמה במקרה של משבר כלכלי בו הרבה לווים אינם מסוגלים להחזיר את ההלוואה.

  4. מאת אלעד‏:

    בכל מקרה ד"ש לעינת מענבל.

  5. מאת סיפורים‏:

    אני למדתי מהבחירות, שאי אפשר להאמין לאף אחד.
    אני הייתי חלק מן הבחירות בצד של המתמודדים, בנינו את מערכת הבחירות, הצגנו את הטוב שלנו מול "הרע" של המתחרה, כל בדיוק כמו במערכת בחירות תיקנה.

    הבחירות האלה, בהיותי חלק חשוב בהם, גרמו לי להבין שאני חלק חיוני במדינה הזו, שהקול שלי שווה משהו וגם גרמו לי להאמין בפנטזיות.

    אחרי כמה חודשים הכל התברר כבדיה…
    אין דובים ואין יער, לאן כל ההבטחות הלכו? איפה כל אותם אנשים שאמרו ודברו בלי סוף?

    בעיה, במדינה מתוקנת היה סדר ובטח אמינות, אבל אנחנו בישראל
    אז שתהייה שנה טובה לכולם!

  6. הבחירות הן דבר בעייתי בדיוק כמו המדינה שלנו, מורכבת מפרוטקציות ובקידום ללא קידום
    זה בעיה – ההתיחסות לעולם שלנו כמדינה הוא מעוות
    למה באירופה זה לר קורה?

סגור לתגובות.