פראיירים לא מתים

השבוע נזכרתי באמרה הידועה ש’פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים’.

משרד התחבורה והנהלת הרכבת בחרו בחברת בומברדיה לנהל את עיסקי הרכבת של מדינת ישראל. פרטי ההסכם לא נחשפים תחת הטיעון של סודיות מסחרית.

הטיעון של סודיות מסחרית, בנוגע לנכסי הציבור בארץ, רכבת ישראל, ישר מוליד אצלי סקרנות, מה מסתירים ממני?

חלק מהסודות, התפרסמו על ידי משרד התחבורה עצמו וועדת החקירה שהקים. זו קבעה חד משמעית שהאחראית לתאונות ברכבת ישראל הייתה חברת בומברדיה וחברת התחזוקה שלה.

אלא שהייתה שם כנראה בעיה של רשלנות פושעת ותו לא.

התחושה שלי הייתה אחרי יציאת הדוח שבומברדיה תפסו פראיירים. דווקא הישראלים שלא ידועים כמחבבים את התפקיד צנחו אליו בחדווה.

השבוע התפרסם מאמר ששיפר את הרגשתי בהרבה, ראיתי שאנחנו לא לבד.

מתברר שחברת בומברדיה הרכיבה חלקים פגומים שיוצרו לא באופן תקין ברכבות המיועדות לעיר שיקגו בארה’ב.

הידיעה, שהתפרסמה בשיקגו טריביון ב9 למרץ, מספרת על תגובתה של סוכנות  הרכבות של שיקגו CTA]]  ושל הסוכנות הפדרלית בארה’ב, [FTA], שדרשו כמובן להחליף את כל החלקים. ומידית.

המדאיג מכל שחברת בומברדיה ניסתה לסגור דיל עם הרשויות המקומיות ולאפשר לה להחליף את החלקים במשך הטיפולים השגרתיים, בלי להתחשב בסיכון חיי האדם הנמשך בינתיים.

ההודעות של הרשות הפדרלית בארה’ב, מעידות על חשדה שחברת בומברדיה חרגה מכל הנהלים בתהליך היצור והבטחת האיכות.

זה בשיקגו, איך זה קשור אלינו.

אנחנו נותנים לחתול לשמור על השמנת.

משרד התחבורה בארצנו רוצה לתת לחברת בומברדיה שהוכיחה את אמינותה הלקויה פה, וכפי שאנו רואים גם במקומות אחרים להיות זו המפעילה את הרכבת. לא ספקית הקרונות בלבד.

כיצרנית קרונות, בשיקגו, יש מי שבודק אותה ותובע ממנה לא לעשות קיצורי דרך. ומייצג את האינטרס הציבורי.

ישראל כץ שר התחבורה מעוניין לתת לבוברדיה להשגיח על עצמה. לתת ליצרן להיות זה הבודק את עצמו. לתת לספק לבדוק האם סיפק חלקים נכונים והאם תחזק אותם כראוי.

ומי ייצג אותי, אותנו? ישראל כץ? אורי יוגב? בהם אמורים לשים את מבטחנו? הם סוגרים עסקאות סודיות עם חברת בומרדיה.

כחברה מפעילה לא יהיה מי שידאג שאת רווחיה לא תעשה בומברדיה על חשבון בטיחות הנוסעים.

אבל אלו כאמור אינם מתים, הם רק מתחלפים…

This entry was posted in כלכלה ופוליטיקה. Bookmark the permalink.