למה מתכוון שר האוצר

יובל שטייניץ, שר האוצר, התראיין ביום א’ בבוקר בתוכניתה של קרן נויבך והתייחס למאבק  להעסקה ישירה של עובדי הקבלן בשירות הציבורי. נאמרו שם דברים רבים, ומתוכם ראוי להתעכב במיוחד על טענתו שהוא רוצה שישראל תהיה כמו שוודיה במדיניותה ביחס לעובדי הקבלן.

או שמישהו לא הכין כראוי את שר האוצר לקראת הראיון הזה או שהוא בחר להטעות את הציבור, משום שאם הוא מעוניין להידמות לשוודיה כדאי שיכיר כמה נתונים בסיסיים על שוק העבודה השוודי, במיוחד בכל הנוגע לעובדים במשרות שאינן דורשות השכלה והכשרה ממושכות, קרי, ניקיון אבטחה וכו’.

בשוודיה כשליש (33%) מהעובדים במשק מועסקים בסקטור הציבורי לעומת  כחמישית (20%) בלבד בישראל. אבל יותר חשוב מכך, בשוודיה הרוב המוחלט של עובדי הניקיון ושירותי המשרד למיניהם בשירות הציבורי מועסקים על ידי מקום עבודתם ישירות, וכתוצאה מכך הם מוגנים ישירות על ידי ועד העובדים של מקום העבודה. אחוז העובדים המועסקים על ידי חברות למיקור חוץ  של שירותים ממשלתיים אינו עולה על 4% מכלל העובדים בסקטור הציבורי.

גם אלו המועסקים דרך חברות קבלן נכללים בהסכמים הקיבוציים ומוגנים במקום עבודתם על ידי הוועד, ששומר על זכויותיהם כחלק מהמנדט שלו. כך, ממילא אין לממשלה מניע להעביר את העבודה למיקור חוץ: היא לא יכולה לחסוך כך כסף, אלא רק לאפשר לעוד קבלן לגזור קופון בדרך.

בישראל לעומת זאת יש כשלוש מאות אלף (300,000!) עובדים המועסקים דרך חברות קבלן מובהקות ונתונים לגזל מתמשך. ועוד כמה מאות אלפים של עובדים כאלו המסתתרים תחת כותרות מתוחכמות יותר.

וכאן מגיעה הנקודה הקריטית: הדרך היחידה שהוכחה כיעילה להבטחת זכויותיהם של העובדים במדינות המתועשות היא ארגונם. עובד שמאורגן ומיוצג על ידי ועד בעל מעמד משפטי יכול לדאוג לקבל את המגיע לו בלי לחכות לטובות של אף אחד. גם במקרים בהם הוא עולה חדש או מהגר עבודה שאינו מבין עברית ואינו יודע להבין את תלוש השכר או את החוזה שלו. בלי שלעובדים עצמם יהיה כוח ממשי לשמור על זכויותיהם גם מאות פקחים לא יצליחו לעקוב אחרי המעקפים שימציאו החברות השונות כדי לעקוף את הפיקוח.

כדי להבטיח שעובדי הניקיון, האבטחה, המזכירות, ההסעדה וכל אותם אנשים העושים עבודות שבלעדיהן כל המערכות היו קורסות, יקבלו שכר ותנאים ראויים, חייבים לתת להם עצמם את הכוח לשמור על כך.

שטייניץ בראיונות עמו מיתמם וטוען שהוא רוצה להבטיח את זכויותיהם של העובדים. בפועל משרד האוצר נלחם בכל כוחו כנגד כל שיפור בזכויות העובדים בדרגים הנמוכים: אם בנושא שכר המינימום, אם באכיפת חוקי עבודה, אם בנושא צמצום פערי השכר בחברות, אבל קודם כל בכך שהוא נאבק בכל כוחו כדי ליצור עוד ועוד עובדים נטולי זכויות בדמות עובדי קבלן.

המהלכים שמוביל משרד האוצר שנועדו לנשל עוד ועוד עובדים מכוחם, ולא לאפשר להם לעמוד על זכויותיהם, עקביים וחושפים את כוונותיהם האמיתיות.

דמעות התנין על הפערים, העוני והגזל היורדות מעיניהם של אלו החתומים על המדיניות המכוננת אותם, לא צריכות להטעות את מי שרוצה לחיות בחברה מתוקנת.

This entry was posted in כללי. Bookmark the permalink.