האוצר ממיר את דתו

ועדת ששינסקי למיסוי רווחי הגז, והקמפיין של שטייניץ בעד הגדלת המיסוי, גורמים לאחדים מביננו לשפשף את עיניהם. משרד האוצר, המונהג על ידי ביבי ושטייניץ, יוצא חוצץ כנגד אבירי השוק החופשי.

מיסוי כמו שמציעה ועדת שישינסקי שמונתה על ידי שר האוצר, נועד כדי להעביר למדינה סכומים ניכרים. לאותה מדינה שביבי הגדירה כאיש השמן הרוכב על האיש הרזה. האם  אנו רואים המרת דת כלכלית של ביבי ואנשי האוצר איתו?

הדוֹגמה הכלכלית עליה הם אמונים, טענה שהמנגנון היחידי היכול לעבוד הוא השוק. [שאמור להיות חופשי]. ביבי אימץ את הטענה של תאצ’ר, ראש ממשלת אנגליה, ‘אין דבר כזה חברה יש רק אינבדואלים’, ובשם כך הוביל פירוק של מוסדות חברתיים בישראל. בשם דוגמה זו התנגד האוצר בנחרצות רק לפני חודשים ספורים להגביל את שכר הבכירים.

והינה, מתברר שבשם אותו דבר שאינו קיים, ‘החברה’, ניתן למעשה לתבוע זכויות על הרווחים המופקים מנכסיה של אותה ‘חברה לא קיימת’.

בצמרת הכלכלית בישראל נמצאים גם אחרוני המאמינים בעולם ב’חלחול למטה’, אותה תיאוריה מבית מדרשם של הכלכלנים של ריגן, שהופרכה אמפירית בכל המקרים בהם נבדקה.

ואילו בחודשים האחרונים, התגייס משרד האוצר, לעימות חזיתי ומתוקשר עם כמה ברוני הון, גם הפקידים נשמעו טוענים טענות הגיוניות בדבר חלקם של אזרחי ישראל בבעלות על הרווחים האדירים של הפקת הגז, למרות שהם יודעים, שבכך הם מסכנים את סיכויי ההעסקה העתידיים שלהם.

מעבר לרחוב, נגיד בנק ישראל שאינו נסוג ממדיניות ייצוב המטבע הפעילה שלו, הנוקטת במדיניות של מעורבות בשוק המט’ח, וקונה חדשות לבקרים סכומי דולרים, מתוך מטרה לייצב את שער השקל בניגוד לספקולציות הרצות בשוק.

הוא אף התבטא בפומבי בעד הטלת גירסה כזו או אחרת של מיסוי על השקעות קצרות טווח, שהן מטיבן ספקולטיביות.

אוירת הלגיטימציה למעורבות ממסדית במשק, ניכרה באנשי האוצר במו’מ האחרון עם ההסתדרות כשתבעו להעלות את שכר העובדים המשתכרים שכר נמוך.

אלא שדווקא טיעון זה חושף את ערוותם.

אותם אנשי אוצר שרצו להעלות דווקא את שכר העובדים המרוויחים משכורות נמוכות, התנגדו בכל תוקף להעלות את שכר המינימום ובכך תרמו להגדלת תופעת העובדים העניים. זו הופכת לתופעה המאפיינת את המשק הישראלי כולו.

אותה אמונה עיוורת מניעה את החשב הכללי של משרד האוצר, להורות למשרדי הממשלה להעסיק עובדים חדשים רק דרך חברות כוח אדם. מדיניות שגם היא המנציחה מצב של עובדים עניים.

אותה גורמים הטוענים כנגד שכר הבכירים במגזר הציבורי, יצאה כנגד כל ניסיון אמיתי להגביל את שכר הבכירים במגזר הפרטי, הגבוה ב 1,000% [אלף]. והרי לא צריך יום לימודים ארוך, כדי להבין את הקשר וההשפעה בין שני המגזרים.

אם כן, כדאי אולי להתאפק עם הברכות, לועדת ששינסקי, ולביבי ושטייניץ, האתגר הגדול עדיין לפניהם. הקמפיין האינפנטילי שקשר את שטייניץ מלכיאור והקרן החדשה, בברית שמאלנית, היה כאין ואפס לעומת מה שמתכנן להם היחצן של תשובה. הם יצטרכו להתמודד עם נבואות חורבן מופרכות של המשק הישראלי ואיומים  אמיתיים על יציבות הקואליציה.

ומכיוון שעמוק בליבם נראה שהם עדיין מאמינים בלב שלם, שרק בעלי הון המתנהלים בלי הגבלות כלשהן, יכולים להניע את המשק הישראלי, אין להם לצערי נכונות לעמוד מול הכתישה המצפה להם.

הדבר היחיד היכול לשנות את מאזן הכוחות הוא התגברות הלחץ הציבורי והפיכת איומיהם של אנשי תשובה ללא לגיטימים. הצגתם באורם הנכון: ‘הביריון השכונתי שאחרי ששדד מכל האחרים את חלקם, מאיים שאם לא יתנו לו להמשיך במעשיו, יקח את נכסיהם וילך.

הוא שוכח שחלק גדול מהנכסים עליהם השתלט אינם ברי הזזה,  ואיומיו לנטוש את מכרות הזהב שלו בארץ מגוחכים’.

דומה שבנקודה זו הפוליטיקאים דווקא עשו את תפקידם, ותורנו אנו האזרחים לגבות מהלך זה, בדיון ציבורי שיגבה את המהלך.

This entry was posted in כלכלה ופוליטיקה. Bookmark the permalink.