בזכות רובי ריבלין

רובי ריבלין הכריז מלחמה על חוק ההסדרים.

וחשוב לציין שהוא עושה מעשה אמיץ, מתייצב נגד הנהגת מפלגתו שלו. אין ספק שאנשי אגף התקציבים באוצר, כבר מכינים את המלחמה ביור הסורר כפי שעשו בשנה שעברה ובשנים קודמות. מבחינתם מרגע שחוקק חוק זה ששנותן להם כוח אדיר להחליט מה שהם רוצים בלי שום סיכוי לח’כ או שר או דרג מקצועי במשרד כזה או אחר לדון בחוק, הוא בלתי ניתן לביטול.

החוק שהוא יצירתה של ממשלת אחדות שהתמודדה עם שאינפלציה התלת ספרתית של אמצע שנות השמונים משקף את אוירת החירום ששררה אז.

מה שמעניין שבכל הדיון הציבורי המתנהל סביב החוק גם תומכיו אינם מכחישים שוהא עוקף את התדמוקרטיה ומבטל אותה למעשה, אלא שהם טוענים שזו הדרך היחידה להתנהל.

הפעם אלו יהיו שטייניץ ונתניהו שיצאו בשליחות האוצר למעוך את זעקתו של ריבלין, שאינו מוכן להעביר את החוק. פעמים קודמות עשו זאת ראשי ממשלה אחרים, ממפלגות אחרות. הקרוסלה מסתובבת ורק דבר אחד נשאר קבוע, כל מי שיושב עליה בטוח בחכמתו הרבה, ומשוכנע שתפקידו הוא קודם כל למנוע דיון ציבורי ענייני ופתוח בשאלות של מדיניות כלכלית.

כל יושבי הקרוסלה, כל אחד ממקומות משוכנע שדבר אחד אין להעלות על הדעת. ציפיה לדיון במדיניות הכלכלית של ישראל, דיון בו ישתתפו חברי הכנסת והציבור. רבים מחברי הכנסת הפנימו את המסר ובאמת אינם עווסקים בנושאים אלו או עוסקים בהם בצורה לא רצינית.

ריבלין כאמור הניף את נס המרד לצערי אני חושב שאני יודע  את סוף הסיפור. נתניהו ושטייניץ אם הם מאמינים בכך או לא יהיו חייבים להתיישר לפי הפשרה שיסכימו אליה אנשי האוצר. בכל מקרה הם לא יסכימו שישללו מהם את כוחם המגולם יותר מכל בחוק זה.

ריבלין שהצטרף לחכים שכבר נאבקים כמה קדנציות נגד החוק, ובראשם שלי יחימוביץ, יידרס על ידי המכבש המפלגתי שלו, ויתפשר ויעיביר גירסא כזו או אחרת של החוק אחרי שיוציאו ממנו כמה עיזים.

ואנחנו נישאר עם ההבנה שאנחנו איננו יכולים להשתתף בדיון על חיינו. ונצעק. ונצעק.

This entry was posted in כלכלה ופוליטיקה. Bookmark the permalink.