נייר עמדה של הברית השיתופית הקיבוצית מול המשבר

לכאורה אין דבר בין השאלות העומדות על הפרק בתנועה הקיבוצית לבין המשבר העולמי הנוכחי, הפינאנסי וזה שככל הנראה בא בעקבותיו. לכאורה אין לתנועה הקיבוצית אלא לשחרר הודעה התומכת בשלום העולמי בצמיחה לרווחת כל תושבי כדור הארץ.
פער זה הנראה בלתי ניתן לגישור בין שאלות השיתוף והפירוק הפנים קיבוציות לשאלות מאקרו כלכליות ברמה הלאומית והבין לאומית מסמן את האתגר הגדול של הברית השיתופית ושותפיה. דווקא דרכו מסתמנת הבשורה אותה נושאת התנועה הקיבוצית השיתופית לחברה הישראלית .
המשבר הנוכחי מבשר פעם נוספת את כישלונו של השוק המווסת את עצמו, אותו שוק חופשי אליו סוגדת החברה האנושית בעשורים האחרונים. בפעם הקודמת שרעיון זה נזנח והעולם המערבי חיפש חלופות משמעותיות לניהול המשק היה אחרי שתי מלחמות עולם. אחרי תום מלחמת העולם השניה הוביל קיינס יחד עם בעלי ברית אחרים שורת הסכמים ומנגנונים שיאפשרו למדינות לנהל את הכלכלה העולמית ואת המשקים הלאומיים על פי יעדים הנגזרים מתוך צרכי האזרחים בכל מדינה. הכלכלה והמשק הוכפפו לאינטרס ציבורי ולניהול פוליטי, כשברור היה אחרי שתי למלחמות עולם, שאלו כדי שלא יהפכו את בני האדם לקורבנותיהם, חייבים להתנהל באופן פוליטי, כלומר על ידי אנשים שנבחרו על ידי ציבור האזרחים.
במהלך שנות השבעים פורקו מנגנונים שונים שנועדו לאפשר למנגנונים הציבורים והפוליטים לשלוט בכלכלה העולמית ובמשקים הלאומיים, השליטה עברה לידיהן של קבוצות מצומצמות שריכזו אצלן הון וכוח גדול מזה של המדינות. מהלך זה של העברת כוח מידי הציבור לידיהם של בעלי שליטה מועטים הסתתר תחת רטוריקת ‘השוק החופשי’, ותחת הפראדיגמה שרק אופן ארגון חברתי זה, הוא בר קיימא בחברה האנושית.
לאורך השנים המחירים הבלתי נסבלים ששילמה החברה האנושית על פני כל הגלובוס, בין ניו יורק ללונדון בין ברית המועצות לאינדונזיה, הוצדקו על ידי האשמת הקורבנות של המדיניות, והטלת האחריות עליהם. המשבר הנוכחי מתייחד בכך שתעתועי הספקולציות הפינאנסיות, מדיניות השכר המופקע, פגעו גם בשכבות שעד עתה היו בצד המרוויח.
הרעיון שמנגנונים חברתיים פוליטים הם אלו שצריכים לנהל את הכלכלה ולא להפקירה בידיהם של כמה קבוצות הון שאינן מחויבות לאיש צובר תאוצה, בעולם, אך לא בישראל. סירקוזי, נשיא צרפת קרא לכל מנהיגי המדינות מתועשות להתכנס כדי לכונן מדיניות והסכמים ‘כפי שנעשה אחרי מלחמת העולם השניה’, כלומר להחזיר את השליטה בכלכלה העולמית לידי הציבור. מנהיגי המדינות יגיעו לכינוס, על תוצאותיו נדע מאוחר יותר, אך נראה שמנהיגי מדינת ישראל והציבור הרחב עדיין לא שמעו על המשבר על המסקנות אותן מסיקים מנהיגים וכלכלנים בולטים בכל העולם. המסירות לסיסמאות הישנות, והסירוב לדמוקרטיזציה מחודשת של הכלכלה עדיין מאפיינות את כל השיח הכלכלי בישראל.
בישראל במהלך שהחל בשנות השבעים נזנח כל דיון בחלופות כלכליות משמעותיות וכל הצדדים של המפה הפוליטית קיבלו על עצמם את עול האורתודוקסיה הכלכלית. התנועה הקיבוצית למעט כמה יוצאי דופן יישרה קו גם היא עם מדיניות זו, בכל הצמתים המשמעותיות.

לעומת זאת הקיבוצים והתנועות השונות המאוגדים בברית השיתופית שותפים לאותו עיקרון- הכלכלה היא עניין המעוצב על ידי בני אדם לרווחתם. אלו יכולים לעצבה במגוון דרכים תוך שהם מנהלים משא ומתן על דרך עיצובה.
הברית השיתופית נושאת איתה הדוגמא החיה כי החברה האנושית מסוגלת ליצור מסגרות והתאגדויות דרכן בני אדם יכולים לנהל את חייהם. הם אינם חייבים להפקיר את גורלם בידי מנגנונים עלומים המסתתרים תחת שמות כמו ‘שוק חופשי’. חירותם של בני אדם תלויה בכך שיקחו לידם את האחריות על ניהול המנגנונים הכלכליים וידאגו שינוהלו באופן שייטיב עם רובם ולא עם מיעוט קטן.
מכאן ומתוך הניסיון השיתופי המצטבר המציג חלופה ברת קיימא לאורך מאה שנים, העומדת בתהפוכות הזמן הפוליטיקה והכלכלה, עובר קו ישר המבסס דרישה למעורבות ציבורית, ממשלתית ואחרת, בניהול המשק.
הניסיון השיתופי המצטבר מראה שניהול כזה אפשרי וכדאי על פני זמן, לרוב חלקי החברה. הוא לא רק מוסרי יותר הוא גם יעיל יותר באפשרות שהוא נותן לבנייה ארוכת טווח של כוח אדם ובאפשרות שהוא נותן לחברה למנוע ולהתמודד עם משברים.
בין הנקודות הרלוונטיות כרגע בשוק ההון הישראלי ניתן לסמן שתיים עקרוניות אותן צריך לקדם על ידי תמיכה ותביעה מנציגנו:
–    החייאה והצטרפות ליוזמתם של עיני ברוש וישי למיסוי על מסחר מטבע קצר טווח, שמטיבו הוא ספקולטיבי.
–    שינוי מבנה ההון של קרנות הפנסיה, והחזרת הבסיס שלהן לאג’ח מיועדות, כפי שהיה לפני המהפך שהוביל נתניהו.
שני צעדים אלו מכוונים לשני תחומי תשתית במשק ובחברה הישראלית. מבנה שוק ההון, ומבנה הביטוח הפנסיוני. על חשיבות שניהם אין צורך להוסיף מילים. שניהם יוסיפו יציבות למשק הישראלי בתקופה הקרובה, ויכינו אותו להתמודד עם השלכות המשבר העולמי.

שני יעדים אלו הם ברי השגה ויבטאו שינוי כיוון במגמה המאפיינת את העשורים האחרונים. יותר מכך הם יכולים להוות ציר סביבו יתקבצו שותפים לתפיסה זו המבקשים להחזיר את השליטה במשק לידי הציבור.

This entry was posted in כלכלה ופוליטיקה, כללי, תנועה שיתופית. Bookmark the permalink.